קרנות מחקות או קרנות מנוהלות: איך בוחרים כשמתחילים להשקיע
דמי ניהול, פיזור וביצועים לאורך זמן: הסבר על ההבדלים בין קרנות מחקות לקרנות אקטיביות ועל מה חשוב לשאול לפני שמשקיעים.
בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים, ובעיקר צעירים, מתחילים להשקיע בשוק ההון. הנגישות של אפליקציות המסחר, השיח ברשתות החברתיות והרצון לשמור על ערך הכסף בתקופה של אינפלציה הביאו רבים לחפש אפיקי השקעה מעבר לפיקדון בבנק. אחת השאלות הראשונות שעולות היא באיזה סוג קרן להשקיע: קרן מחקה, שעוקבת אחר מדד, או קרן מנוהלת באופן אקטיבי, שבה מנהל השקעות בוחר את הניירות. הוויכוח בין שתי הגישות מתנהל בעולם ההשקעות כבר עשרות שנים. המדריך הבא מסביר את ההבדלים, את היתרונות והחסרונות של כל גישה, ואת השאלות שכדאי לשאול. חשוב להדגיש שאין כאן המלצה להשקעה מסוימת, וכל החלטה כדאי לקבל בהתאם למצב האישי ובהתייעצות עם יועץ השקעות מורשה.
מה זו קרן מחקה
קרן מחקה, הנקראת גם קרן סל או קרן מדד, היא קרן שמטרתה לשחזר את הביצועים של מדד מסוים. המדד יכול להיות מדד מניות רחב של בורסה מסוימת, מדד של מניות בעולם, מדד אגרות חוב או מדד ענפי. הקרן קונה את הניירות שמרכיבים את המדד, בהתאם למשקל שלהם בו, וכך הביצועים שלה צפויים להיות קרובים מאוד לביצועי המדד.
הקרנות המחקות אינן מנסות לנצח את השוק, אלא להיות השוק. אין בהן מנהל שמחליט אילו מניות לקנות ולמכור על סמך תחזיות, אלא כללים קבועים מראש. בגלל זה, עלויות הניהול שלהן נמוכות בדרך כלל במידה ניכרת.
מה זו קרן מנוהלת אקטיבית
בקרן מנוהלת אקטיבית, מנהל ההשקעות וצוות האנליסטים שלו בוחרים את הניירות שהקרן מחזיקה. הם מנתחים חברות, ענפים ומגמות כלכליות, ומנסים לבחור את ההשקעות שיניבו תשואה גבוהה יותר מהמדד, או לחלופין להגן על הכסף טוב יותר בתקופות של ירידות.
היתרון הפוטנציאלי ברור: מנהל מוכשר עשוי להשיג ביצועים טובים יותר מהשוק. אבל לעבודה הזו יש מחיר. דמי הניהול בקרנות אקטיביות גבוהים בדרך כלל יותר, ובנוסף יש עלויות מסחר גבוהות יותר בגלל הקנייה והמכירה התכופות של ניירות.
מה אומרים המחקרים
מחקרים רבים שנערכו בעולם לאורך שנים בחנו את השאלה האם קרנות אקטיביות מצליחות לנצח את המדדים. המסקנה החוזרת היא שלאורך תקופות ארוכות, חלק ניכר מהקרנות האקטיביות לא הצליחו להשיג תשואה עודפת על המדד שאליו הן מושוות, אחרי ניכוי דמי הניהול. בנוסף, קשה לזהות מראש אילו מנהלים יצליחו, משום שהצלחה בתקופה אחת אינה מבטיחה הצלחה בתקופה הבאה.
עם זאת, התמונה אינה שחורה ולבנה. בשווקים מסוימים, בתקופות מסוימות ובסוגי נכסים מסוימים, למשל אגרות חוב קונצרניות או מניות קטנות, יש מנהלים אקטיביים שמצליחים להוסיף ערך. בנוסף, יש משקיעים שמעריכים את הניהול האקטיבי בגלל ניהול הסיכונים או הגישה להתמחות מסוימת.
דמי ניהול: ההבדל הקטן שהופך גדול
אחד השיקולים המרכזיים בבחירה בין הקרנות הוא דמי הניהול. ההבדל בין קרן שגובה עשירית האחוז בשנה לבין קרן שגובה אחוז וחצי נראה קטן, אבל בגלל אפקט הריבית דריבית, לאורך עשרים או שלושים שנה הוא עשוי להגיע לחלק ניכר מהחיסכון.
כשבודקים קרן, כדאי לשים לב לכמה סוגי עלויות:
- דמי ניהול שנתיים, שנגבים כאחוז מהנכסים
- דמי נאמנות ושיעור הוצאות נוספות של הקרן
- דמי הפצה ועמלות קנייה ומכירה בחשבון המסחר
- עמלות דמי משמרת שגובה הבנק או בית ההשקעות
- פער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה בקרנות סל
לעתים קרובות, הבחירה בבית ההשקעות או בפלטפורמה שדרכה קונים את הקרן משפיעה על העלות הכוללת לא פחות מהבחירה בקרן עצמה.
פיזור, סיכון ומטבע
מעבר לשאלת האקטיבי מול המחקה, חשוב להבין על מה בדיוק משקיעים. קרן שעוקבת אחר מדד רחב של מניות בעולם מספקת פיזור גדול בין מאות או אלפי חברות, ענפים ומדינות. קרן שעוקבת אחר מדד ענפי צר, כמו טכנולוגיה או אנרגיה, חשופה הרבה יותר לתנודות בענף אחד.
כדאי גם לשים לב לחשיפה המטבעית. השקעה במדדים זרים חושפת את המשקיע לשינויים בשער החליפין, שיכולים להגדיל או להקטין את התשואה בשקלים. חלק מהקרנות מגדרות את החשיפה המטבעית וחלקן לא. אין כאן תשובה נכונה אחת, אבל חשוב להבין את ההבדל.
ולבסוף, כל השקעה במניות כרוכה בסיכון. מדדי מניות יכולים לרדת בעשרות אחוזים בתקופות של משבר, ולעתים לוקח שנים עד שהם מתאוששים. לכן השקעה כזו מתאימה בדרך כלל לכסף שלא יידרש בטווח הקרוב, ולמשקיעים שמסוגלים לעמוד בתנודות בלי למכור בפאניקה.
דרך נפוצה להתמודד עם התנודתיות היא השקעה הדרגתית: במקום להשקיע סכום גדול בבת אחת, מפקידים סכום קבוע מדי חודש. כך קונים יחידות במחירים שונים לאורך זמן, ומפחיתים את הסיכון להיכנס לשוק בדיוק בשיא. גם כאן כדאי לבדוק את העמלות, משום שקנייה תכופה בסכומים קטנים עלולה להיות יקרה בפלטפורמות מסוימות.
לפני שמתחילים
לפני שמשקיעים שקל בשוק ההון, כדאי לוודא שהבסיס הפיננסי יציב: אין חובות יקרים, כמו אוברדרפט או הלוואות בריבית גבוהה, יש קרן חירום נזילה, והחיסכון הפנסיוני וקרן ההשתלמות מנוהלים כראוי. רק אחרי זה כדאי להתחיל להשקיע את הכסף העודף.
כדאי גם להגדיר מטרה וטווח: למה החיסכון נועד ומתי צפוי להידרש. התשובות לשאלות האלה יקבעו את רמת הסיכון המתאימה. ואם אין לכם ניסיון, יועץ השקעות מורשה, שאינו קשור לגוף שמוכר את הקרנות, יכול לעזור לבנות תיק שמתאים לכם.
לסיכום, הבחירה בין קרנות מחקות לקרנות מנוהלות אקטיבית היא אחת ההחלטות הבסיסיות של כל משקיע. קרנות מחקות מציעות פיזור רחב ועלויות נמוכות, וקרנות אקטיביות מציעות פוטנציאל לביצועים עודפים, במחיר גבוה יותר ובלי הבטחה. מה שחשוב יותר מהבחירה עצמה הוא להבין על מה משקיעים, לשים לב לעלויות, להתאים את רמת הסיכון לטווח ולמטרה, ולהחזיק מעמד לאורך זמן.
