רעידת אדמה בישראל: מה עושים לפני, במהלך ואחרי ואיך מכינים את הבית
ישראל יושבת על שבר גאולוגי פעיל. מדריך מעשי להיערכות המשפחה והבית לרעידת אדמה ולהתנהלות נכונה ברגע האמת.
בכל פעם שרעידת אדמה מורגשת בישראל, גם אם היא קלה ונמשכת שניות ספורות, חוזרת לכותרות השאלה עד כמה אנחנו מוכנים לרעידה חזקה באמת. התשובה הכנה של אנשי המקצוע היא שעדיין יש הרבה מה לעשות, גם ברמה הלאומית וגם ברמת המשפחה הבודדת. ישראל יושבת לאורך השבר הסורי־אפריקני, אחד האזורים הפעילים גאולוגית במזרח התיכון, וההיסטוריה מלמדת שרעידות הרסניות פקדו את האזור בעבר, אחת לכמה עשרות או מאות שנים. אי אפשר לחזות מתי זה יקרה שוב, אבל אפשר להתכונן. ההיערכות לא דורשת הרבה כסף או זמן, והיא עשויה לעשות את ההבדל בין פגיעה קלה לפגיעה קשה.
למה אי אפשר לחזות רעידת אדמה
למרות עשרות שנים של מחקר, המדע עדיין אינו יודע לחזות מתי בדיוק תתרחש רעידת אדמה. מה שהסייסמולוגים יודעים לעשות הוא להעריך הסתברויות לאורך זמן: באילו אזורים הסיכון גבוה יותר, ומה עוצמת הרעידה הצפויה. לכן כל הודעה ברשתות שמבטיחה רעידה בתאריך מסוים היא שמועה, ואין לה בסיס מדעי.
מה שכן קיים הוא מערכות התרעה מוקדמת. מערכות כאלה, שפועלות גם בישראל, מזהות את גלי הרעידה הראשונים, המהירים והחלשים, ומשדרות התרעה לפני שמגיעים הגלים ההרסניים. ההתרעה יכולה לתת שניות ספורות עד עשרות שניות, תלוי במרחק ממוקד הרעידה. זה נשמע מעט, אבל שניות אלה מספיקות כדי לצאת מבניין נמוך, להיכנס למרחב מוגן או לעצור מעלית ורכבת.
הכנת הבית: צעדים פשוטים שמצילים
רוב הפציעות ברעידות אדמה אינן נגרמות מקריסת מבנים אלא מחפצים שנופלים ונעים. ארונות גבוהים, מדפים עמוסים, מסכי טלוויזיה ומזגנים שאינם מקובעים כראוי עלולים להפוך לסכנה. הצעד הראשון בהכנת הבית הוא לעבור חדר אחר חדר ולשאול מה עלול ליפול ועל מי.
כדאי לקבע ארונות וכונניות גבוהים לקיר באמצעות זוויות מתכת או רצועות ייעודיות, להעביר חפצים כבדים למדפים התחתונים ולהרחיק מיטות מחלונות גדולים ומתחת למדפים. דוד השמש על הגג וצנרת הגז צריכים להיות מחוברים היטב, ומומלץ לדעת איפה נמצא הברז הראשי של הגז והמים ואיך סוגרים אותם.
אם אתם גרים בבניין ישן, שנבנה לפני כניסתו לתוקף של התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה, כדאי לברר את מצבו. תוכניות לחיזוק מבנים קיימות במסגרות שונות, והתייעצות עם מהנדס קונסטרוקציה יכולה לתת תמונה מקצועית על הסיכון.
מה עושים ברגע הרעידה
ההנחיות של פיקוד העורף מתחלקות לפי סוג המבנה והמיקום. ככלל, אם אתם בבניין וניתן לצאת ממנו בתוך שניות ספורות, למשל מקומת קרקע או מבית צמוד קרקע, יש לצאת לשטח פתוח, הרחק ממבנים, עמודי חשמל ועצים. אם אין אפשרות לצאת מהר, יש להיכנס לממ״ד ולהשאיר את הדלת פתוחה, או לחדר המדרגות.
אם גם זה אינו אפשרי, יש להתכופף מתחת לרהיט חזק כמו שולחן כבד, או לשבת צמוד לקיר פנימי ולהגן על הראש בידיים. יש להתרחק מחלונות, מראות ומחפצים תלויים. אין להשתמש במעלית בשום מקרה.
מי שנמצא ברכב צריך לעצור בצד הדרך, הרחק מגשרים, מנהרות ובניינים, ולהישאר ברכב עד שהרעידה נפסקת. מי שנמצא בחוף הים צריך להתרחק מקו המים ולעלות לשטח גבוה, בשל הסכנה לצונאמי.
ערכת חירום משפחתית
במקרה של רעידה חזקה, ייתכן שתשתיות כמו חשמל, מים ותקשורת ייפגעו לכמה ימים. לכן מומלץ להחזיק בבית ערכת חירום בסיסית:
- מים לשתייה בכמות של כמה ליטרים לאדם ליום, לשלושה ימים לפחות
- מזון יבש ושימורים שאינם דורשים בישול, ופותחן ידני
- פנס, רדיו המופעל על סוללות וסוללות רזרביות
- ערכת עזרה ראשונה ומלאי של תרופות קבועות
- מטען נייד טעון לטלפון
- עותקים של מסמכים חשובים ומעט מזומן
כדאי לשמור את הערכה במקום נגיש, לבדוק אותה פעמיים בשנה ולהחליף מזון ומים שתוקפם עומד לפוג.
תוכנית משפחתית: מי מתקשר למי
אחרי רעידה, רשתות הטלפון הסלולרי עלולות לקרוס מעומס. לכן כדאי לקבוע מראש עם בני המשפחה נקודת מפגש מוסכמת מחוץ לבית, ואיש קשר שגר מחוץ לאזור, שכל בני המשפחה יעדכנו אותו. הודעות טקסט עוברות לעתים קרובות גם כשאין אפשרות לקיים שיחה, ולכן עדיף לשלוח הודעה קצרה מאשר לנסות להתקשר שוב ושוב.
חשוב לשתף את הילדים בתוכנית ולתרגל אותה, בדיוק כמו שמתרגלים בבתי הספר. ילד שיודע מה לעשות ירגיש בטוח יותר ויפעל בצורה נכונה גם אם הוא לבד. כדאי גם לברר מהי תוכנית החירום בגן, בבית הספר ובמקום העבודה.
אחרי הרעידה
כשהרעידה נפסקת, יש לבדוק אם יש פצועים ולהעניק עזרה ראשונה. לאחר מכן יש לבדוק אם יש ריח של גז, ואם כן לסגור את הברז הראשי, לפתוח חלונות ולצאת מהבניין. אין להדליק אש או להפעיל מתגי חשמל כשיש חשד לדליפה.
אם הבניין נראה פגוע, עם סדקים גדולים בקירות או בעמודים, יש לצאת ממנו ולא לחזור עד שמהנדס יבדוק אותו. כדאי להיות מוכנים לרעידות משנה, שעלולות להגיע דקות, שעות ואף ימים אחר כך. מומלץ להקשיב לרדיו ולהנחיות הרשמיות, ולהימנע מהפצת שמועות.
בימים שאחרי האירוע כדאי גם לבדוק מה מצב השכנים, במיוחד מבוגרים שגרים לבד ואנשים עם מוגבלות, שעלולים להתקשות להתפנות או להשיג מים ומזון. קהילה מאורגנת, שבה השכנים מכירים זה את זה ויודעים מי זקוק לעזרה, מתאוששת מהר יותר. ועדי בתים יכולים לתרום רבות בכך שירכזו רשימת דיירים, יבדקו את מצב המקלט ויקבעו מראש מי אחראי על מה בשעת חירום.
לסיכום, רעידת אדמה היא אירוע שאי אפשר למנוע או לחזות, אבל ההשלכות שלה תלויות במידה רבה בהיערכות מראש. קיבוע רהיטים, הכנת ערכת חירום ותוכנית משפחתית פשוטה דורשים כמה שעות בלבד, ויכולים להיות ההשקעה החשובה ביותר שתעשו בביטחון של המשפחה.
